ישנם כ 80 זנים שונים של ארנבון הבית. הם שונים בניהם  בעיקר בגודל , צבע ואורך הפרווה. זנים נפוצים הם ארנב ננסי, שמוט אזניים, אנגורה, ראש אריה , לבקן ועוד.           
ארנבות הן חיות מחמד נהדרות. חברותיות ,עדינות, רובן שקטות ורגועות ויכולות להקשר מאוד לבעלים אם קיימת קירבה והשקעה מגיל צעיר. ארנבות מסוגלות ללמוד לעשות צרכים בארגז אם ילמדו זאת בשלב מוקדם בחייהן…

גסטרואנטריטיס הינה דלקת של הציפוי הפנימי של הקיבה והמעי הדק. הסימנים הקליניים שנראה במחלה זו הינם:
הקאות ושלשול. לעתים יש דם בצואה או בקיא .
מצב זה עלול להיגרם כתוצאה מזיהום, דלקת, אלרגיה למזון, אכילת זבל או גופים זרים, טפילי מעיים, שינויים בדיאטה ואפילו ממצבים רגשיים מסויימים…

כהכנה להמלטה יש לערוך את ההכנות להמלטת הגורים לפני מועד ההמלטה. כדאי להכין קופסת המלטה שבה הכלבה תתרגל לישון כדי להבטיח שההמלטה תתרחש במקום שבחרת לכך. דפנות הקופסה צריכות להיות בגובה של 20-15 ס"מ כדי למנוע מהגורים לזחול החוצה…

אשך טמיר הינו מצב מולד בו אחד או שני האשכים בכלב או חתול זכר לא ירדו לשק האשכים.
במהלך ההריון האשכים נוצרים בתוך חלל הבטן  ולקראת סופו או בסיומו ( כשבועיים שלושה אחרי הלידה)  הם נמשכים החוצה לתוך שק האשכים.
במקרה של אשך טמיר, האשך אינו נמשך החוצה ונשאר בתוך חלל הבטן או נמשך חלקית בלבד ונעצר באיזור תעלת המפשעה…

האם שמתם לב לאחרונה שכלבכם לועס את כפות רגליו, משפשף פניו בשטיח, מתגרד בכל גופו, סובל מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות, מאבד שיער או פוצע עצמו? האם חתולכם רגיש למגע, תולש לעצמו פרווה, פוצע עצמו, סובל מפצעונים מפוזרים על גופו, משיר פרווה בכמות מוגזמת ומתקרח?…

דיספלזיה של הירך הנה מצב שבו התפתחות לא נורמלית של מפרק הירך גורמת למפרק לא יציב. ככל שהכלב הסובל ממצב זה הולך ומזדקן, הופך המפרק לדלקתי יותר (Arthritis) ועשוי להתנוון עד כדי גרימת נכות מוחלטת של הרגליים האחוריות…

בעבר האמינו כי כלבים אוכלים צואה (התנהגות שניקראת קופרופגיה) בגלל דיאטה לא מאוזנת או בעיות בריאות. מחקרים בנושאי התנהגות מן התקופה האחרונה מראים כי לא כך הדבר: כלבים הינם אוכלי-כל מטבעם, וניראה כי קופרופגיה הינה חלק מההתנהגות הטבעית של אוכלי-כל. כלבים מסויימים מגלים העדפה לצואת חתולים, סוסים, כלבים אחרים או הפרשות שלהם עצמם…