מחלת הכלבלבת Canine Distemper

מחלת הכלבלבת Canine Distemper

מחלה מדבקת קשה בכלבים הנגרמת על ידי וירוס התוקף את מערכות הנשימה, העיכול והעצבים בגורי כלבים וכלבים בוגרים.הוירוס יכול להימצא בחיות בר כמו שועלים, צבועים, זאבים, ראקונים, בואשים וחמוסים, ודווח גם באריות, נמרים, וחתולי בר אחרים.

דרך הדבקה:

גורי כלבים וכלבים בוגרים נדבקים על ידי חשיפה להפרשות אף או פה או מגע ישיר עם כלב נגוע או חיית בר.הוירוס יכול להיות מועבר גם דרך מזון או מים משותפים או ציוד משותף.כלבים נגועים עלולים להפריש את הוירוס במשך חודשים,כלבות בהריון עלולות להעביר את הוירוס לגורים דרך השלייה.כל הכלבים בסיכון להדבקה אך גורים צעירים מ-4 חודשים וכלבים בוגרים שלא חוסנו כנגד הוירוס נמצאים בסיכון רב יותר להדבקות.

סימני המחלה:

  • הפרשות עיניים מימיות עד מוגלתיות
  • חום גבוה
  • הפרשות מהאף
  • שיעול
  • חולשה כללית
  • תאבון ירוד
  • הקאות

כאשר הוירוס תוקף את מערכת העצבים:

  • סיבובים במעגל
  • הטיית ראש
  • התכווצויות שרירים
  • עוויתות
  • תנועות לעיסה
  • ריור
  • שיתוק חלקי או מלא
  • עוורון

לעיתים נראה גם:

  • פריחה עורית, בעיקר על הבטן.
  • עיבוי והתקשות כריות כפות הרגליים והאף.
  • פגיעה בהתפתחות שכבת האמייל של השיניים (יראה כפסים חומים על גבי השיניים)

בחיות בר, סימני מחלת הכלבלבת מזכירים סימני כלבת.כלבלבת היא לרוב קטלנית. כלבים השורדים את המחלה נשארים בדרך כלל עם נזק בלתי הפיך במערכת העצבים.

אבחון וטיפול

במרפאה הווטרינרית מאבחנים את המחלה על פי המראה קליני ובדיקות מעבדה ספציפיות.אין מרפא למחלה והטיפול הוא טיפול תומך ומניעת זיהומים משניים:

  • מניעת הקאות ושלשולים
  • מתן נוזלים לטיפול בהתייבשות
  • תרופות מונעות עוויתות
  • אנטיביוטיקה למניעת זיהומים חיידקיים משניים.

כלבים חולים יש להפריד מכלבים אחרים על מנת להפחית את הסיכון בהדבקות נוספות.

מניעה

חיסון הוא הכרחי במניעת המחלה (תרכיב המשושה כולל את הכלבלבת). יש להימנע מפערים בתכנית הזמנים של החיסונים ולוודא כי החיסון כנגד הכלבלבת בתוקף.

  • יש להימנע ממגע עם חיות בית וחיות בר נגועות.
  • הפגשה זהירה עם גורים או כלבים לא מחוסנים בפארקים, פנסיונים וכיתות גורים.

חמוסי מחמד רגישים אף יותר למחלת הכלבלבת ויש לחסנם כנגד כלבלבת בחיסון ייעודי.