זוג בלוטות האדרנל נמצאות סמוך לכליות, הן קטנטנות – בגודל גרגר אורז ואחראיות להפרשת הורמונים חשובים ביניהם הורמוני מין וסטרואידים.
גדילת יתר של בלוטת אדרנל אחת או שתיהן נגרמת מגידול (שפיר בדרך כלל), כתוצאה מכך תהיה הפרשת יתר של הורמונים

טיפול במחלת בלוטות האדרנל

ניתוח בו מסירים את בלוטת/בלוטות האדרנל הנגועות הוא הטיפול המומלץ לחמוסים במצב גופני המאפשר ביצוע ניתוח.

שתל הורמונלי המוזרק מתחת לעור ומנטרל את השפעת ההורמונים המופרשים ביתר מבלוטות האדרנל.

הטיפולים ה"ל עשויים להיות מלווים במתן הורמון מלטונין.

מניעת המחלה

הסיבות למחלת האדרנל בחמוסים אינן ברורות. רוב התאוריות מכוונות לשתי סיבות עיקריות:

1)     עיקור/סירוס בגיל צעיר מאד (5-6 שבועות). הדבר עשוי לגרום לפיצוי יתר של הגוף עקב חוסר בהורמוני מין.

2)     זמני אור יום ארוכים מידי.

רוב החמוסים נאלצים להסתגל ל 5-6 שעות עם תאורת אור מלאכותית בשעות הערב, זאת בנוסף לאור הטבעי במהלך היום. הזמן המוגבל אותו הם מבלים בחושך גורם להפחתה ביצור המלטונין (שהוא סמן פיזיולוגי המשקף לאברי הגוף את מצב המחזור היממתי וחשוב לתפקוד מערכות הגוף).

פחות מידי מלטונין גורם לגירוי יתר של בלוטת האדרנל.

חמוסים זקוקים לפחות ל-12 שעות חושך כדי לשמור על בריאות תקינה. 

לסיכום: נראה כי מחלת האדרנל בחמוסים היא שילוב של מספר גורמים. בנוסף לגורמים הסביבתיים חלק מהחמוסים יחלו במחלה כנראה עקב נטייה גנטית.