גרוד, פרוריטוס בשפה המדעית, היא אחת התלונות הנפוצות ביותר בגינן מגיעים למרפאתנו. הגורמים הם שונים וחשוב לאפיין את אופי הגירוד וחומרתו. הגירוד יכול להופיע בחומרות שונות, החל מגירוד אשר מופיע מדי פעם ועד התעסקות בלתי פוסקת של הכלב או החתול. ישנן דרכים שונות בהן משתמשות חיות המחמד שלנו כשהן חוות תחושת גירוד: גירוד רגיל עם כפות הרגלים, ליקוק, נשיכה של אזורים בעור והתחככות ברהיטים/קירות.
גירוד אינטנסיבי פוגע באיכות החיים של חיית המחמד וגם מטריד מאוד את בעליה. לעיתים גרוד כזה יוביל ליצירת אזורים קרחים ואדמומיים ועד כדי פציעה של העור ודלקת חידקית משנית לגירוד (פיודרמה).
הגורמים הנפוצים לגירוד הם לרוב אלרגיות כאשר העיקריות מופיעות כאן:
1.אטופיק דרמטיטיס – חיות אשר מועדות גנטית לבעיה זו, מפתחות תגובה דלקתית לא נורמלית (היפרסנסיטיביות) לחשיפה לגורם האלרגיה. האלרגניים מגוונים וקיימים באוויר – החל מאבקנים שונים ועד קרדית האבק, נבגים ודשא.
יכול להופיע החל מגיל חצי שנה, אך לרוב מתחיל בגילאי שנה וחצי, לעיתים מופיע עונתית אך במידה וקיימים אלרגנים רבים הגורמים למופע, יהיו כלבים שיסבלו לאורך כל השנה.
אזורי הגרוד הנפוצים בכלבים הם: כפות הרגלים, פנים, בתי שחי, מפשעות ודלקות אוזניים. בחתולים האזורים הנפוצים לגרוד הם: פנים, צוואר ואוזניים. האבחון הוא לרוב על דרך השלילה לגורמי גירוד אחרים והטיפול מורכב ושונה מחיה לחיה.
2. אלרגיה לפרעושים (flea allergic dermatitis) – האלרגיה השכיחה ביותר בכלבים וחתולים, תיתכן בכל גיל וגזע. גם כאן מדובר בתגובת יתר לעקיצת הפרעוש. אזורי הגירוד בכלבים יהיו לרוב גב תחתון, בסיס הזנב, מפשעות ובטן. לעיתים נראה רק לאחר פציעות משניות של בעל החיים בתגובה לגירוד כדלקות עור ו"הוט ספוט". בחתולים האזורים הנפוצים לגירוד הם ראש, צוואר וגב. האבחון פשוט כאשר הכלב לא מטופל וניתן לראות פרעושים, אך מורכב יותר בכלב אשר מטופל באופן לא מספק. כיום קיימים מוצרים יעילים ביותר נגד פרעושים כדוגמת ברווקטו המאפשרים הימנעות מתופעה זו.
3.אלרגיה למזון – רגישות יתר לאחד ממרכיבי המזון, לרוב המרכיב החלבוני. יכול להופיע בכל גיל, מין וגזע ולעיתים אף לאחר שימוש ממושך באותו המזון. מופע קלייני דומה לאטופי ולעיתים נראה כדלקת אוזניים בלבד. ב-30% מהמקרים נראה תופעות רגישות של מערכת העיכול בנוסף. האבחון נעשה על ידי מעבר למזון היפואלרגני (elimination diet) – לרוב מזון בו המרכיבים פורקו באופן מיוחד לרכיבים קטנים (hydrolyzed protein) כך שלא יגרמו לתגובה של המערכת החיסונית. יש חשיבות לאכול את המזון הנ"ל בלבד לתקופה של חודשיים. מומלץ לחזור למזון הרגיל לתקופה קצרה (re-challenge) על מנת לבדוק האם קיימת החמרה. שיפור בתקופת המזון ההיפואלרגני והחמרה עם החזרה למזון הרגיל מהווים אבחון.
4.טפילים עוריים – סקביאס (Sarcoptic Mange בכלבים ו- Notoedric Acariasis בחתולים) מאוד מגרד ויכול להדביק בני אדם, לרוב יופיעו קרחות וסימנים משניים לגירוד בעור. האבחון נעשה באמצעות מגרדים אצל הוטרינר/ית וטיפול תרופתי מטפל בטפיל.
בהגעה למרפאה עם תלונת גירוד, האבחון יכלול לקיחת היסטוריה, בדיקה פיזיקלית ובחלק המקרים לקיחת מגרדים – דגימות אותן נבחן במקרוסקופ. בהתאם לאבחנה נציע טיפול. ישנם מספר סוגי תרופות אשר עוזרות בהתמודדות עם הגרוד:
- סטרואידים – במתן סיסטמי (כדורים או סירופ) או מקומי (משחות), מורידים את התגובה הדלקתית ולכן את הגירוד. תופעות לואי אפשריות הן שתיה מרובה, השתנה מרובה ותאבון מוגבר.
- אפוקוול – תרופה חדשה יחסית בשוק אשר עובדת באופן מוכוון על אתר המטרה של תגובת הגירוד ולכן תופעות הלואי פחותות. ניתנת בצורה של כדורים.
- ציטופוינט – טיפול אימונולוגי חדשני אשר מנטרל ציטוקין בגוף הגורם לגרד. ניתן בצורה של זריקה פעם בחודש במידת הצורך (מומלץ לפחות 2 טיפולים).
לא קיים טיפול אחד נכון לכל המקרים והטיפול מותאם לפי המקרה, החומרה והמטופל.
מקרי עור עלולים להיות ארוכי טווח ובעלי אופי של חזרתיות כתלות בגורם, בטיפול עקבי ובעיקר מניעתי (במקרי פרעושים ומזון למשל) ניתן להשיג שיפור משמעותי ושמירה על איכות חיים.