כיבים בקרנית הם פציעה שכיחה בעיניים של כלבים וחתולים. הגורמים כוללים פציעה טראומטית בעין, נוכחות של גוף זר בעין, זיהום, ייצור דמעות לא מספיק ומבנה לא נורמלי של העין.

לקרנית יש 4 שכבות וחומרת הכיב תלויה במספר השכבות המעורבות בכיב. כיבים שטחיים מערבים את השכבה החיצונית של הקרנית ובדרך כלל מחלימים תוך זמן קצר. כיבים עמוקים עלולים לגרום להצטלקות חמורה, חירור מלא של הקרנית ואובדן ראייה.

סוגים נוספים של כיבי קרנית הם "כיב נמס" – מצב חמור שעלול להתדרדר מהר, וכיב רפרקטורי שהוא כיב שטחי אך לא מחלים טוב ונוטה לחזור.

כלבים ברכיצפליים ("פחוסים") מועדים יותר לכיבי קרנית לעומת גזעים עם מבנה פנים ועיניים נורמליים מאחר וקו האף ממוקם מתחת לעיניים.

סימנים של כיב קרנית עשויים לכלול מצמוץ או גירוד של העין עם כף הרגל, דימוע, רגישות לאור ומראה מודלק, אדמומי וכואב של העין.

הטיפול תלוי בגורם ובחומרת הכיב. לרוב הוא תרופתי ובכיבים עמוקים דורש התערבות כירורגית.