אבנים בדכי השתן נוצרות בכלבים באופן דומה לזה שבו הן נוצרות בבני אדם – הצטברות מינרליים בדרכי השתן מאפשרת יצירת קריסטלים המתגבשים לאבנים בגדלים שונים לכל אורך מערכת השתן:  החל בכליות, דרך השופכן (אורטר-הצינור המחבר את הכיליה לשלפוחית השתן), שלפוחית השתן והשופכה (אורטרה-הצינור המחבר את שלפוחית השתן לפתח המין).

מה הסימנים שיראו כלבים עם אבנים בדרכי השתן?

הסימנים הנפוצים יותר הם דם בשתן כתוצאה מפציעת דופן שלפוחית השתן ושאר חלקי מערכת השתן ע"י הקריסטלים והאבנים, עליה בתכיפות מתן השתן כתוצאה מגירוי וכאב בדרכי השתן וקשיים במתן שתן עקב חסימה חלקית של האבנים את דרכי השתן.

במקרה בו תיגרם חסימה מלאה של דרכי השתן עקב נדידת האבנים לצינורות השופכה הכלב ינסה באופן תכוף לתת שתן – ללא הצלחה. בהדרגה יפתח הכלב סימנים סיסטמים הקשורים להצטברות שתן בגוף – אפאטיות, עייפות, חוסר תיאבון והקאות. שלפוחית השתן עשויה להיקרע ושתן ימלא את חלל הבטן. חסימת דרכי השתן מהווה מצב חירום הדורש טיפול וטרינרי מיידי!

כיצד נוצרות אבנים בדרכי השתן?

גורמים רבים תורמים להצטברות אבנים בדרכי השתן של כלבים. החשובים בהם כוללים:

• מינראלים כמו סידן, מגנזיום, פוספאט ואחרים המצטברים ברמות גבוהות בשתן וגורמים להווצרות קריסטלים ושקיעתם. הקריסטלים נצמדים אלו לאלו ויוצרים בהדרגה אבנים.
• סביבת שתן בסיסית או חומצית מאפשרת התגבשות אבנים מסוגים שונים.
• זהומים חיידקיים משנים את חומציות השתן ויוצרים סביבה בסיסית המעודדת הצטברות קריסטלים והתגבשותם לאבנים.
• בכלבים מסויימים, חילוף חומרים לקוי מעודד הצטברות קריסטלים ואבנים. ישנם גזעי כלבים המועדים לבעיה זו כמו למשל כלבים דלמטיים הרגישים להווצרות אבנים מסוג אוראט (URATE) בשתן.

כיצד מאבחנים המצאות קריסטלים ואבנים בדרכי השתן?

כלבים עם אבנים בדרכי שתן יראו סימנים קליניים דומים לאלו של כלבים הסובלים מדלקות בדרכי השתן ללא אבנים. הסימנים העיקריים הם דימום בשתן, עליה בתכיפות מתן השתן, וסימני מאמץ במתן שתן עקב צריבה וכאב.

איבחון הבעיה נעשה ע"י בדיקה גופנית שבה ניתן לעיתים לחוש באבנים בשלפוחית השתן, בדיקת שתן המראה נוכחות דלקת ולעיתים קריסטלים בשתן, תרבית שתן שתסייע באתור חיידקים הגורמים לזיהום בשתן וקביעת טיפול אנטיביוטי מתאים, צילום רנטגן המראה חלק מהאבנים בדרכי השתן ובדיקת אולטראסאונד המסייעת גם באיתור אבנים שאינן נראות בצילום רנטגן.

כיצד מטפלים באבנים בדרכי השתן?

חלק מהאבנים בדרכי השתן מגיבות לתזונה רפואית המביאה להמסתן ומונעת היווצרותן מחדש. חלק מהאבנים אינן ברות המסה, עקב גודלן והגירוי הממושך שהן גורמות לרירית שלפוחית השתן ויש להוציאן באופן כירורגי.

אבנים הגורמות לחסימה בדרכי השתן מהוות מצב חירום ויש לשחרר את החסימה קודם כל!

מהם סוגי האבנים הנפוצות בדרכי השתן? 

אבני סטרווייט (STRUVITE)

אבנים אלו הן הנפוצות ביותר בדרכי השתן של כלבים (וחתולים) ונראות יותר בנקבות. הן מורכבות ממגנזיום, אמוניום ופוספאט. אבנים אלו נוצרות בסביבה בסיסית, שמושפעת מתזונה אך גם מזהומים חיידקיים בדרכי השתן. את האבנים ניתן לראות גם בצילום רנטגן.

הטיפול באבני סטרווייט הוא בעזרת מזון רפואי מיוחד (דל במגנזיום פוספאט וחלבון) המביא להמסתן. במקרים בהם יש חשש כי האבנים תיגרומנה לחסימה בשופכה (בעיקר בזכרים) אפשר שתהיה העדפה של הוטרינר/ית להוציא את האבנים באופן כירורגי.

אבני קלציום אוקסלאט (CALCIUM OXALATE)

אבנים אלו מהוות כשליש מהאבנים הנמצאות בדרכי השתן של כלבים. האבנים מתהוות בסביבה חומצית ונפוצות יותר בגזעי כלבים קטנים כמו שנאוצר ננסי, פודל ננסי, שיטצו, יורקשייר טרייר, לאסה אפסו וביזון פריזה. אפשר שלגזעים אלו נטיה גנטית לצבור אבני קלציום אוקסלט בדרכי השתן. בנוסף, אפשר למצוא אבנים אלו בכלבים עם מחלות הגורמות לעליית ריכוז הקלציום בדם כמו גידולים מסויימים או מחלות הורמונאליות. את האבנים ניתן לראות גם בצילום רנטגן.

אבני קלציום אוקסלאט אינן ניתנות להמסה באופן תזונתי ולכן נדרש ניתוח להוצאתן.

מניעת חזרתיות האבנים היא בעזרת מזון רפואי מיוחד המשנה את חומציות השתן והופך אותו לבסיסי יותר, מכיל כמויות נמוכות של חלבון, קלציום, אוקסלאט וזרחן, ומעודד שתיה ושטיפת אבנים קטנות מחוץ לדרכי השתן. במצבי מחלה, יש לטפל במחלה הגורמת לעליית ריכוז הקלציום בדם.

אבני אוראט (URATE)

אבני אלו מופיעות לרוב בגזעי כלבים עם נטיה גנטית לכך כמו כלבים דלמטיים, בולדוגים וגם כלבי יורקשייר טרייר. כמו כן ניתן לראותן בכלבים עם פגמים בתפקודי הכבד. הגורם להופעתן הוא עליה בהפרשת חומצה אורית דרך השתן.

אבנים אלו לא ניתן לראות בצילום רנטגן, אך ניתן לראותן בבדיקת אולטראסאונד.

הטיפול באבנים אלו כולל מזון רפואי המשנה את חומציות השתן לבסיסית, מעודד שתיה ודל בחלבון. תרופה הנקראית אלופורינול המסייעת בהפחתת הפרשת חומצה אורית דרך השתן.

במקרים בהם אבני האוראט גורמות להפרעות במתן שתן יש להוציאן כירורגית.

אבני ציסטאין (CYSTINE)

אבנים אלו נוצרות עקב הפרשה מוגברת בשתן של חומצת אמינו מסוג ציסטאין. הגורם לכך הוא פגם כילייתי גנטי, כשגזעי כלבים המועדים לבעיה זו כוללים כלבי בולדוג אנגלי, דאקל, באסט ועוד.

הטיפול באבנים אלו הוא ע"י מזון דל חלבון המשנה את חומציות השתן לבסיסית ותרופה הנקראית 2MPG המפחיתה הפרשת ציסטאין דרך השתן.