תכנית להיכרות בין תינוק חדש לחיית מחמד

תכנית להיכרות בין תינוק חדש לחיית מחמד

אהובה אילן

תוספת של תינוק חדש למשפחה עלולה לשבש את האוירה החברתית של דרי הבית וכן להדאיג את חיות המחמד הנמצאות בבית.

התכנית להלן אמורה להפחית את הסבירות שהאמור לעיל יקרה.

אנא זיכרו אין להשאיר כל חיית מחמד עם התינוק ללא השגחה מכל סיבה שהיא.

וזאת לא מהסיבה שרוב החיות תוקפניות מלידה כלפי תינוקות, אלא מהסיבה שהתינוק אינו מסוגל לדחוף את החיה במידה וזו תשכב עליו תוך חיפוש אחר אהבה וחום.

על הילד להיות מספיק בוגר (לפחות בגיל 10 שנים) בכדי שיוכל להתנהג בצורה מתאימה עם חיית המחמד.

אין לאפשר לילד פעילות עם הכלב ללא השגחה וזאת עד שתדעו כיצד הוא מגיב לנסיבות אלו.

מצב זה יגן גם על הילד וגם על חיית המחמד. 

לפני בוא התינוק, הרגל את חיית המחמד לסדר יום שאתה מאמין יהיה ריאליסטי וניתן לביצוע עם בוא התינוק.

התחל בהאכלה וטיול עם הכלב לאחר הגעת התינוק. סדר היום יהיה ודאי שונה מבעבר ורצוי לא לבצע שינויים עם הגעת התינוק. הקדש 5 – 10 דקות ביום (בפעם אחת או לסרוגין) בהן תקדיש את הזמן לצרכי חיית המחמד. בזמן זה לטף את החיה, סרק ושפשף אותה, שחק עם צעצועיה, דבר אליה, עסה אותה וכו'. כל זאת השתדל לעשות בנוכחות התינוק. פעולות אלו יכולות לשמש אותך גם לצורך הרפייה. אינך צריך לחוש אשמה, 5 – 10 דקות של תשומת לב מרוכזת הינן ודאי יותר מאשר הענקת לחיית המחמד שלך עד היום.

אם ברשותך כלב: התחל בהליכה עם הכלב כולל רצועה וקולר ביחד עם התינוק. במידה והכלב רגיל ללכת ללא רצועה התחל בתהליך האמור לפני בוא התינוק. במידה וצריך להרגיל אותו לכך זה הזמן לבצע זאת.

GENTLE LEADER הינו קולר מתאים למטרה זאת. הליכה זו תיתן לך שליטה על הכלב ותאפשר הליכה עם התינוק למקומות שונים. היאבקות עם כלב מושך בזמן טיול עם עגלה ותינוק עלולה להיות מסוכנת לכולם. במידה והכלב נשאר בבית והתינוק יוצא לטיול פעמים רבות בלעדיו, עלול הדבר לגרום לכלב להרגיש כי התינוק תפס את מקומו במשפחה ועקב כך יעורר התנהגויות לחיפוש תשומת לב. 

לפני בוא התינוק אפשר לחיית המחמד לסרוק את מקום השינה של התינוק, כולל שטח החלפת חיתולים. מאותה סיבה שהוזכרה קודם לכן, אינך מעונין למנוע מחיית המחמד גישה לכל מקום שהתינוק ימצא בו. יש להשתמש בחפצים של התינוק כגון: חיתולים, קרמים, פודרה, וחפצים אחרים לפני בוא התינוק. אפשר לחתול או הכלב להתרגל לריח החפצים, להריח אותם, לדרוך ולשכב עליהם. במידה והחיה מנסה לקחת חפצים של התינוק יש לאמר "אסור" ולהורות לה להרפות מהחפץ. במידה והכלב לא יודע את הפעולות הבסיסיות של: "שב", "עמוד", "ארצה", "קח", "עזוב" עליך ללמדו זאת לפני בוא התינוק.

אל תאפשר לחיית המחמד לישון על רהיטי התינוק.

במידה ולכלב צעצועים הדומים לצעצועי התינוק יש להניח כי הוא יקח וישחק עמם. אפשר אמנם לנקותם ומבחינה בריאותית אין נזק אולם הבעיה תתחיל כאשר התינוק יגדל וינסה לקחת בכח את הצעצועים מהכלב והוא עלול להיפצע. רצוי לספק לחיות המחמד צעצועים שונים מאלה המיועדים לתינוק וכך יתרגלו לצליל ולריח של הצעצועים השייכים להם בלבד.

כאשר התינוק עדיין בבית החולים יש להביא הביתה בגדים או חיתולים שהיו בשימוש התינוק ולתת לחיית המחמד להריח ולהשאירם במקומות שונים בבית. כך ילמד שבגדים אלו הינם חלק מהבית וכן התינוק.

כאשר התינוק מגיע הביתה, אחד הנלווים (בעל או אדם אחר) יחזיק את התינוק והאישה תקבל בברכה את פני חיית המחמד. היא נעדרה זמן ממושך והחיה ודאי הרגישה בחסרונה. במידה והכלב קופץ יש להכניסו לחדר אחר עד שיירגע. יש אפשרות לקשור לכלב רצועה וע"י כך לפקח עליו עד להרגעת הרוחות (עלול לקחת 15-30 דקות). הכלב יהיה סקרן לגבי התינוק אולם אין להמשיך בתהליך עד להרגעתו.

כאשר המהומה פסקה באפשרותך לערוך היכרות רשמית בין החיה לתינוק החדש. על האישה לשבת על הספה בנוחיות כשהתינוק בחיקה. הבעל יפקח על חיית המחמד כאשר החיה תריח ותסקור את התינוק ויוכל לרסנה במידה ותראה תנועה אגרסיבית או לא אגרסיבית כלפי התינוק.

באם החיה תראה סימני פחד מהתינוק יש ללטפה ולהרגיעה, לשפשף ולעסות אותה ולעודדה להריח את העולל.

אין להחזיק או לנענע את התינוק לפני חיית המחמד. התנהגות זו אינה מתאימה ומסוכנת ועלולה לגרום לחיה לזנק. התינוק וחיית המחמד יתרגלו אחד לשני בתנאים המתאימים להם.

במידה והאשה לבדה בבית אפשרי לקשור את הכלב ברצועה לאחד הרהיטים בבית, קרוב אליה וכך יוכל הכלב להריח את התינוק אולם לא לזנק.

אין לאפשר התנהגות אגרסיבית כלפי התינוק. חיית המחמד צריכה ללמוד להתנהג בצורה נאותה כלפי התוספת החדשה למשפחה. באפשרותך לחזק  התנהגות מתאימה בעזרת צ'ופרים (חטיפים מוכנים לכלב או לחתול, פיסות קטנות של עוף או גבינה צהובה וכדומה).

אין להעניש את החיה בצורה ברוטלית, או מפחידה מאחר והחיה תלמד לקשר את נוכחות התינוק עם העונשים.

תיקונים התנהגותיים צריכים  להיעשות תוך 30 השניות הראשונות מתחילת ההתנהגות הבלתי מתאימה.

מעבר לפרק זמן זה התיקון אינו אפקטיבי מאחר וחיית המחמד לא תקשר את התיקון עם ההתנהגות הבלתי רצויה.

אפשרי לצפות בחתולים התנהגות קדם-התקפתית בדרך כלל במבטם. עיני החתולים מתרחבות, האזניים נמשכות לאחור, השיער סומר, עלולים לקמר את גבם, מכופפים את צוארם ומושכים פנימה את שפתיהם.

אם לאחר 3 שבועות הכלב מקבל את התינוק בהתנהגות נאותה, אפשר לשחררו מהרצועה. על אף זאת עדיין יש להשגיח עליו.  עדיף ששני בני הזוג יתחלקו בחובות ההשגחה והאחריות לחיזוק התנהגות מתאימה. ע"י כך תילמד חיית המחמד לקשר את הסביבה החמה והאוהבת עם כל אחד.

כלבים שאינם נענים לפקודות קוליות והתינוק עבורם הינו גרוי חזק – אין להשאירם אף פעם לבד עם הילד, אפילו לא לעבור לידו עד שהילד יוכל להגן על עצמו. 

אין להאמין שזמם על כלב יגן על הילד. זממים יכולים למנוע נשיכות אולם אינם יכולים למנוע מהכלב לזנק ולדחוף אותו. עוללים וילדים צעירים רגישים במיוחד לפציעות ובמקרים מסויימים גולגולת עלולה להיסדק ע'"י כלב שנחת על הילד תוך משחק ללא כוונה להזיק.

במידה וחיית המחמד אינה מהווה סכנה (נופלת, קופצת, חוטפת, מדלגת) ובאמת חברותית והתרגלה לתינוק החדש אין כל סיבה למנוע ממנה ללוות את ההורה סביב הבית ולהיות עם התינוק בעת החלפת חיתול, רחצה וכו'. למעשה יקל הדבר בעתיד על קשר הגומלין בין הילד לחיית המחמד ויעזור לילד להיות נדיב, והומני ע"י למידת התנהגות החיה.

חשוב מאד שהכלב יענה לפקודות קוליות כך שלא יגרם כל מאבק עם הכלב במידה וידרש להתנהגות הרצויה.

בשום נסיבות אין להרשות לחיית המחמד לישון בחדר עם עולל או תינוק ללא השגחה. השתמשו באינטרקום או כל מכשיר אחר וסיגרו את הדלת. לנטיות טרף יש פחות להתייחס מאשר לעובדה שהכלב או החתול יגרמו לחנק התינוק ללא כוונה.

יש לדעת כי תוקפנות טרף הינה צורת התוקפנות של כלבים כלפי תינוקות, בעוד שתוקפנות הנגרמת ע"י כאב או פחד מקושרת לעתים קרובות עם תינוקות גדולים יותר (18-36 חודשים). בילדים אלו הקואורדינציה עדיין אינה מפותחת והם יכולים להכאיב לחיה ללא כוונה. חיות מבוגרות שיתכן וסובלות מדלקת פרקים, או ירכיים, כתפיים, או אוזניים כואבות הינן במיוחד בסכנה, מאחר ואלה אזורים שילדים בדרך כלל מושכים. יש ללמד ילדים צעירים כיצד להתנהג עם חיית המחמד. לא למשוך, לא לגרור, ולא לנחות עליהם. כל כלב הסובל מכאבים עלול לנשוך מאחר וזו ההגנה היחידה שלו כנגד ילד שובב.

בצד החיובי התנהגות חיה-ילד מתאימה יכולה להוות נסיון נפלא ולעזור בהבאת הילדים להתנהגות הומנית וחברתית.