מאת אהובה אילן
קיימות מספר סיבות לתוקפנות בין חתולים.
הסיבה העיקרית הינה תת-סוציאליזציה (תת-חיברות) – משמע חוסר ניסיון עם חתולים אחרים בשלב המוקדם של חייהם.
חתול הגדל כ"בן יחיד", ללא קשר, או קשר מינורי עם חתולים אחרים עלול להגיב בצורה אלימה לחתול חדש מחשש מ"הלא נודע" ופגיעה בסביבתו הטבעית.
יש מקרים בהם חתולים שהיחסים ביניהם היו מוצלחים בעבר משנים לפתע את התנהגותם וזאת כתוצאה מארוע חריג או שינוי במרחב מחייתם.
חתולים הינם יצורים טריטוריאליים ומעדיפים יציבות ללא שינויים שאחד מהם הינו צרוף חתול חדש הפולש לטריטוריה שלהם.
לשני זכרים ללא קשר או לשתי נקבות ללא קשר יהיה קשה לפעמים לחלוק מקום בבית. מאחר והחתול אינו בוחר את שותפו החדש אלא אנו בני האדם, לא תמיד הבחירה מוצלחת.
למרות זאת חתולים מסתדרים ביניהם ברוב המקרים.
סוגי תוקפנות
תוקפנות טריטוריאלית
חתול יכול להיות תוקפני כלפי חתול אחד (בד"כ הפסיבי שביניהם) ועם זאת ידידותי וסבלני כלפי האחר.
אין הבדל בתוקפנות טריטוריאלית בין זכרים לנקבות.
כדאי לסרס ו/או לעקר את החתול/ה. חתולים זכרים לא מסורסים נוטים להתנהגות תוקפנית.
תוקפנות הגנתית
תוקפנות זו מתרחשת כאשר חתול מנסה להגן על עצמו מחיה אחרת או אדם שמהם אין באפשרותו לברוח. לדוגמא: עונש או איום מאדם, תקיפה מחתול אחר או כל תרחיש אחר הגורם לחתול להרגיש מאויים או נפחד.
אין לנסות להרגיע חתול תוקפני. השאר אותו במקומו ותן לו מרווח זמן עד שיירגע. במידה ותתקרב אליו הוא עלול להפנות את התוקפנות כלפיך.
תוקפנות אימהית
חתולה עם גורים לאחר המלטה, יכולה לנהום, לרדוף, לתקוף או לנשוך חתול, ואף כלב אחר (או אדם) המתקרב, גם אם היתה עמו ביחסים ידידותיים לפני כן. התנהגות זו פוסקת לאחר סיום ההנקה.
תוקפנות משחק
גורים וחתולים צעירים מתקשרים ביניהם במשחקים אקטיביים וסוערים מאחר ומשחקי חתולים הינם תוקפנות מדומה. חתולים עוקבים, רודפים, מתגנבים, מזנקים, חובטים, שורטים, נושכים, עושים אמבוש והכל בכיף. הם מחליפים לעתים קרובות תפקידים בעת המשחק. הגוף ואזניהם נוטים קדימה, טפריהם עלולים להישלף אולם הם אינם גורמים נזק.
תוקפנות מנותבת
חתולים יכולים לפעמים לנתב תוקפנות כלפי חיה אחרת או אפילו אדם שלא עוררו את ההתנהגות.
למשל: החתול יושב על אדן החלון ורואה חתול הולך בחזית הבית. החתול נסער מהחדירה לטריטוריה שלו, ואתה או חתול אחר עומדים לידו – התוקפנות מופנית כלפיכם.
הצעות לטיפול בתוקפנות בין חתולים בבית
1) לעולם אין לתת לחתולים לפתור בעצמם את בעיותיהם. חתולים אינם פותרים בעיות במלחמות אלא גורמים להחמרת הבעיה.
2) יש להפסיק תוקפנות ע"י מחיאת כפיים חזקה, התזת ספריי מים או כל התראה אחרת.
3) במידה ובבית יותר מחתול אחד, כדאי להניח קערת אוכל או מיטה לכל חתול בנפרד וארגז צרכים אחד לכל שני חתולים.
4) במקרה של תוקפנות בין שני חתולים יש להפריד ביניהם לתקופה של מספר ימים ועד לחודש. כל חתול יקבל מזון, מיטה, ארגז צרכים וצעצועים. מדי יום יש לשחרר חתול אחד ולאפשר לו להסתובב בבית לזמן מסויים. לאחר מכן להחזירו למקומו ולשחרר את החתול השני וחוזר חלילה. מדי מספר ימים יש להחליף את מיקום החתולים בחדרים, כך שיהיה באפשרותם להריח, לשמוע אחד את השני ללא מגע פיזי.
5) השלב הבא לשחרר את החתולים לזמן קצר ולראות את תגובתם. במידה והתוקפנות חוזרת יש להמשיך בתהליך הנ"ל לתקופה נוספת.
6) אם לאחר מיצוי כל הנסיונות אין שיפור במצב הקיים, וקיים סיכון של פציעה יש לפנות לאנשי מקצוע הבקיאים בהתנהגות חיות מחמד או לחילופין למצוא בית אחר לחתול התוקפן.