כלבים וחתולים חשופים במהלך חייהם לנגיעות בתולעים המועברות אליהם במגוון רב של דרכים:
תולעים עגולות
שכיחות מאד בכלבים ובחתולים.
ההדבקה בתולעים יכולה להעשות כבר ברחם האם דרך השיליה, ביניקה דרך החלב או ע"י בליעת ביצי תולעים הנמצאות באדמה, בצואה ובפגרים.
התולעים מתפתחות במעיים ועלולות לגרום לירידה במשקל, שלשולים דמיים, הקאות, אנמיה ולעיתים אף לחסימות מעיים. התולעים עשויות להיות מדבקות לפני-אדם.
תולעים שטוחות
מועברות לכלבים וחתולים דרך פרעושים הנושאים בגופם תולעים צעירות. כלב וחתול הנגועים בפרעושים ילקקו וינשכו עצמם, יבלעו פרעושים וידבקו בתולעים.
תולעים אלו מתפתחות במעיים ומופרשות דרך הצואה. התולעים גורמות לחוסר נוחות וגירוד בפי הטבעת ולעיתים גם לשלשולים.
תולעים אלו מדבקות לבני אדם ובעיקר לאנשים עם חולשת מערכת החיסון וילדים.
מניעת תולעים שטוחות דורשת לא רק טיפול נגד תולעים אלא גם טיפול קבוע נגד פרעושים.
הטיפול בתולעים עגולות ושטוחות ניתן בכדור, בהזרקה או באמפולה לטפטוף בעורף.
בגורים פעמיים עד שלוש פעמים בהפרש של שבועיים בין טיפולים.
בבוגרים ניתן הטיפול פעם בחצי שנה עד שנה בהתאם לצורך.
טיפול מונע לתולעת הפארק (ספירוצרקה לופי) בכלבים
תולעת הפארק מועברת לכלבים ע"י אכילת חיפושית זבל הנושאת בגופה תולעים.
חיפושית הזבל היא המאכסן הזמני של תולעת הפארק. ביצי התולעת מופרשות בצואה של כלבים נגועים, חיפושית הזבל (הניזונה מצואה) אוכלת גם את הביצים, ובגופה מתפתחת התולעת.
כלבים המרחרחים בערמות צואה של כלבים אחרים עלולים לאכול את החיפושית ולהידבק במחלה, כלבים האוכלים מכרסם או ציפור שאכלו חיפושית נגועה – ידבקו גם הם במחלה.
גנים ציבוריים ופארקים, שאליהם באים כלבים רבים, הפכו למוקדי הדבקה עיקריים של התולעת. שלב ההתפתחות הסופי של התולעת נעשה בתוך גופם של הכלבים. הנקבה מטילה ביצים, והן מופרשות בצואה.
בתוך גוף הכלב פוגעת התולעת באיברים חיוניים כמו הושט (צינור הבליעה) ואבי העורקים (צינור הדם הראשי היוצא מהלב). התולעים יכולות לגרום למפרצת (קרע) בעורק ולמוות מיידי.
הן גם יכולות לגרום לקרע בושט, וכתוצאה מכך לדלקת זיהומית קשה.
ריכוזי תולעים גורמים להתפתחות גושים בגוף הכלב – גושים אלו נהפכים, לעיתים, לגידולים סרטניים.
התפרצות המחלה בארץ נובעת, כנראה, מיצירת מוקדים נוחים לקיום מחזור החיים בטבע ומבליעת חיפושיות ע"י כלבים תוך כדי משחק בגינות ופארקים.
הדשא, הלחות, הצל, הטמפרטורה הנוחה, ומקור מזון לא אכזב (צואת כלבים), מאפשרים את התפתחות חיפושית הזבל.
הטיפול הרפואי בכלבים נגועים בתולעת הוא מורכב, בשלבי מחלה מוקדמים ניתן לטפל במחלה בזריקות מתאימות התוקפות את מערכת העצבים של התולעת. בשלבי מחלה מתקדמים, כמו לאחר התפתחות גידולים, או פגיעה בכלי הדם והושט, המצב בדרך כלל כבר מאוחר מידי לטיפול ומסתיים במות הכלב.
איך אפשר למנוע את המחלה?
- טיפול מניעתי הניתן בהזרקה אחת ל- 6-8 שבועות.
הטיפול ימית את התולעת המתפתחת בגוף הכלב אם נחשף לה בחודשים הקודמים להזרקה. - הקפדה על איסוף צואת כלבים תמנע מחיפושית הזבל אפשרות לקיים את מעגל החיים של התולעת.
- כלבים שנוטים לרחרח ולאכול מכל הבא לפה (צואה, חרקים, ציפורים או מכרסמים העשויים להיות נגועים) כדאי להוציא לטיול עם זמם.
למידע נוסף לגבי מניעת תולעים בכלבים וחתולים ניתן לצלצל 09-7745445 או למלא את הטופס: