מאת אהובה אילן

למרות שכלבים בוייתו במשך אלפי שנים, כל גור חדש המגיע לעולמנו חייב ללמוד אודות אנשים. סוציאליזציה הינה תהליך דרכו מפתחים הגורים יחסים חיוביים עם אנשים וחיות אחרות.

התקופה הרגישה ביותר לסוציאליזציה מוצלחת הינה במשך 3 – 4 חודשי החיים הראשונים. להתנסויות שחיית המחמד תחווה במשך תקופה זו תהיינה השלכות על התפתחות אישיותה והאופן בו תסתדר עם אנשים וחיות אחרות בהתבגרותה. חשוב מאד לגורים לחוות נסיונות חברתיים תכופים וחיוביים במשך חודשים מוקדמים אלו על מנת למנוע התנהגויות שאינן חברתיות, פחד ונשיכות.

גורים שאינם עוברים תהליך זה בצורה מתאימה עלולים לפתח פחדים בלתי הפיכים, פחדנות או תוקפנות. אין באמור לציין כי הסוציאליזציה מסתיימת בגיל 4 חודשים, אלא שעליה להתחיל לפני כן. חשיפה מתמשכת לאנשים שונים וחיות אחרות בזמן התפתחותו וגדילתו של הגור – הינה חלק חיוני בהחזקת מיומנויות חברתיות טובות.

חשוב גם לחשוף את הגור החדש לסביבות חדשות ובו בזמן לגרויים שונים (כגון: קולות, ריחות, מקומות) ולהפחית את הפחד מפני "הלא מוכר" שעלול להתפתח עם גדילת הגור.

דרך נוספת טובה בתקופה הראשונה של החיברות הינה להשתתף עם הגור באילוף וחינוך גורים ולהבטיח קשרים עם אנשים שונים וגורים אחרים. מושג חדש זה בחינוך מאפשר ללמד את הגורים, בתקופה מוקדמת, לפני שיספגו "הרגלים רעים" וזאת בגיל שכושר קליטתם הוא מהיר.

חינוך זה יכול גם לעזור לאחר מכן באילופם ולהעניק הזדמנות טובה להתנסות חברתית חשובה עם גורים אחרים ומבחר רחב של אנשים.

מפגש עם ילדים חשוב מאד מאחר והתנהגותם שונה מזו של המבוגרים. גורים הגדלים בצעירותם ללא מפגש עם ילדים לעולם לא ירגישו בנוח בנוכחותם כאשר יתבגרו.

יש להימנע מעונש פיזי ואינטראקציה עם אנשים הגורמים לגור חרדה. ענישה גסה לחיית מחמד צעירה תגרום לנזק בקשר עם הבעלים ותחליש את אמונה באנשים. טכניקות כהצלפה, ניעור בעורף, דחיפה בגסות, חבטה על האף ושפשוף הפנים בלכלוך – לעולם אין להשתמש בהם.

חיות מחמד הגדלות ע"י שימוש באמצעים אלו עלולות לפתח פחד מידי אנשים ואף לנשכם מתוך פחד.